חגים ומועדים

קלוח משלב את מחזור החגים היהודי הרגיל עם שבתות מיוחדות, ימים לאומיים בישראל, תעניות וזמנים הקשורים למועד.

שבתות מיוחדות

שבת שובה, שקלים, זכור, פרה, החודש, הגדול, כלה, חזון, נחמו, שבת שירה (פרשת בשלח) ושבת מברכים (השבת האחרונה שלפני ראש חודש, מלבד לפני תשרי) מופיעות לצד פרשת השבוע הרגילה — ולא במקומה.

ערבי חגים, ראש חודש וחנוכה

הימים שלפני ראש השנה ויום הכיפורים מסומנים ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים. היום שלפני סוכות, שמיני עצרת, היום הראשון והשביעי של פסח ושבועות מסומן ערב חג; ערב פסח נשאר בשמו. ראש חודש של יומיים מוצג כא׳ ראש חודש וב׳ ראש חודש. שמונת ימי חנוכה מסומנים לפי הנר: מנר א׳ חנוכה בכ״ה בכסלו ועד נר ח׳ ביום האחרון.

הדלקת נרות

זמן הדלקת הנרות מופיע בערב שבת ובערב יום טוב. כאשר אי אפשר להדליק מבעוד יום כרגיל — כמו במוצאי שבת או בליל שני של יום טוב סמוך — שורת צאת הכוכבים המתאימה מסומנת כזמן ההדלקה שאחריה. ביום טוב שחל ביום שישי מוצגת באותו ערב הדלקת הנרות הרגילה של שבת, ולא צאת החג.

תשעה באב

תשעה באב חל בט׳ באב. כשט׳ באב חל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון, י׳ באב, ובאותה שבת אין סימון.

ספירת העומר

מט״ז בניסן ועד ה׳ בסיוון מוצג בכל יום מניינו — מ„יום א׳ לעומר” ועד „יום מ״ט לעומר” — ביום עצמו; הספירה נאמרת בערב שלפניו. הוא נמנה עם החגים היהודיים ומוצג רק כשהם מוצגים.

פסח ותעניות

קלוח כולל את ערב פסח, תענית בכורות והקדמתה כשהיא חלה, ערב ערב פסח כשערב פסח חל בשבת, ופסח שני.

סוף זמן אכילת חמץ וסוף זמן ביעור חמץ מופיעים רק בערב פסח. הם מקבילים לארבע ולחמש שעות זמניות. כל אחד מהם מוצג לפי השיטה שנבחרה — או לפי הגר״א כשלא נבחרה שיטה — ולא בכל הדעות בבת אחת.

שאלת גשמים

קלוח מסמן את תחילת הבקשה היומית על הגשמים. בארץ ישראל היא מתחילה בז׳ בחשוון. בחוץ לארץ האפליקציה מחשבת את התאריך האזרחי בתחילת דצמבר לפי החשבון המסורתי של שישים יום אחרי תקופת תשרי בלוח היוליאני, וממירה אותו ללוח הגרגוריאני. היא מסומנת ביום שבו הבקשה מתחילה, כשהיום נמנה מערבו, כך שהבקשה מתחילה בתפילת ערבית של הערב הקודם: 5 בדצמבר ברוב השנים, ו־6 בדצמבר בשנה שלפני שנה מעוברת. השנים המעוברות כאן נמנות לפי החשבון היוליאני, כל שנה רביעית — כך שגם 2099 נחשבת — ומשנת 2100 התאריכים זזים ביום אחד מאוחר יותר.